הבהרה חשובה כדי למנוע פניות חוזרות ונשנות של לקוחות בנושא הקורונה:
שרף הלבונה הינו שרף של עץ המיועד להקטרה.
בתימן וכן בתקופות קדומות בכל העולם נהגו ללעוס את זה כמו מסטיק.
מה שמגיע היום לארץ מגיע לקטורת (גם אם משהו מוכר את זה כתוסף לאכילה, זה עיניין שלו)אין טעם לשאול אותנו פעם אחרי פעם - "אז אפשר לאכול את זה ?"
כי התשובה שלנו היא תשובה רשמית (ומאולצת ע"י החוק) והיא - זה מיועד לקטורת ולא מאכל.
כל שאלה בנושא טיפולי / רפואי - יש להפנות למטפל מוסמך (אנחנו לא כאלו)
כל שאלה בנושא כשרות - יש להפנות לרב פוסק (אנחנו לא כאלו)
מקווה שעניתי על כל הספקות ...
שרף הלבונה הידוע במקרא כקטורת הלבונה.
שרף לבונה אמיתי - לובן / אלאבן / אלבאן
שם בוטני: Boswellia Carteri
שם אנגלי: Olibanum, Frankincense
שם בערבית: לובן, לבאן, לבאן שיחרית, לבאן ד'כר.גדל בעיקר במדינות ערב ובסומליה, לתימן היה מגיע מכיון הודו עם סוחרים עוברי דרכים.
על פי המקרא היתה הלבונה מרכיב בקטורת שהיו מקטירים במשכן (ספר שמות פרק ל) הסוחרים הערבים היו אוספים את השרף מהמדבריות והוא היווה מרכיב עיקרי בסחר באזור.
שימש בעבר כסם מכווץ, מפחית גזים, להורדת סוכר בדם, ולטיפול בבעיות לב.
בתקופה ההסטורית השתמשו בחומר זה כמחיטא, מעורר.
ניתן חיצונית לריפוי והרגעת העור, לפצעים, חניכיים מודלקות וגרון אדום ומודלק.
כסגולה לבעיות מחזור וכאב.
היום משמשת הלבונה לקטורת.
